מאת מיכל קירש © 2019 Kirsh Michal
מה זה בדיוק ניקוי רעלים, מה הם מקורות הקונספציה ומה היא מידת הרלוונטיות של הנושא לאורך החיים המודרני.
עץ תאנים באביב, צולם ב״רמת הנדיב״
אם תשאלו את התלמידים שלי, וגם את המטופלים שלי, הם ידעו להגיד שאני לא נלהבת מרעיון ניקוי הרעלים שמלהיט את השיח בכל פעם שעושים חיפוש ברשת בנושא רפואה טבעית. במאמר זה, אנסה בקצרה לבחון את שורשיו של הרעיון ואת השאלה הנוגעת למידת הרלוונטיות שלו לחיים המודרנים.
חיפוש מהיר ברשת מעלה שלל אפשרויות לתהליכי ניקוי רעלים, ושלל חבילות מוצרים וייעוצים הנוגעים לנושא. המכנה המשותף פעמים רבות, מציע פרקטיקות שונות של המנעויות ממזונות שונים ועד צומות מגוונים, על בסיס מים, או על בסיס מיצים וירקות וכן הלאה. תלוי עד כמה השיטה טהרנית.
כדי להבין מדוע, צריך לחזור אחרוה בזמן, לשורשיה של הרפואה המודרנית, הנטוע עמוק בהיסטוריה שקדמה לרפואה היוונית-ערבית. לפני שהתחילו להסתכל על גוף האם בצורה מדעית, מחלות ומכאובים שונים נתפסו כעונש הניתן לבני האדם בשל התנהגות הנתפסת כחטא, או בשל היות האדם חוטא מטבעו. לשם פתרון המצב אך גם לשם מציאת גאולה ומחילה, בכל אחת מהדתות והתרבויות הקדומות, התפתחו מנהגים של צומות וטהרות, רבים מהם נשמרו עד עצם היום הזה. במילים אחרות, אם מישהו חלה, משמעות הדבר היתה כי נענש על ידי אלוהיו, ועליו לצום ולטהר את עצמו בתקווה למחילה בעולם הזה או בעולם הבא. בבסיס אם כך, המקור לצומות וטהרות הוא תיאולוגי.
מאוחר יותר בהיסטוריה, הרפואה המסורתית ניסתה להבין את החיים והכחות המניעים אותם. בהיעדר מיקרוסקופים, הבנה של מה שמכונה כיום כימיה, ביולוגיה ומדעים מדוייקים, הם נדרשו להסברים שניתנו באמצעות עולם המושגים אשר היה זמין באותה עת.
כדי להסביר בריאות וחולי, ובכלל כדי להבין את מושג החיים, נולדו המושגים הבאים:
* כוח החיים- Vital force הטמון בכולנו והופך אותנו ליצורים חיים.
* משולש תהליכי החיים, הכולל שלושה תהליכים החיוניים לחיים:
- הזנה: התהליך הדן ביכולת האורגניזם להזין את עצמו ברמה הכללית ועד לרמת הרקמה.
- תנועה: היכולת להסתגל לשינויים המתרחשים מחוץ לגוף ובתוכו.
- ניקוז: פינוי וסילוק של פסולת הנוצרת בגוף באופן טבעי ונכנסת אל הגוף מן החוץ.
כוח החיים מניע את תהליכי החיים השונים, אך גם תלוי בהם לשם המשך קיומו.
מחלה, על פי גישה זו, היא תוצאה של חוסר איזון באחד ממרכיבים אלו, כלומר הזנה שאינה מותאמת או ניקוז שאינו מתצע כראוי, או קושי של הגוף ו/או הנפש להסתגל לשינויים.
בתוך עולם המכאובים והבעיות, לאורך הזמן התגבשה קבוצה של מחלות שנתפסו כ״מחלות רעלניות״. לעיתים בכתובים של הרפואה המסורתית והטבעית, הן יופיעו תחת הכותרת ״מחלות של חום ורעילות״, או תחת הכותרת של ״רעלת דם״. להבדיל מהמושג המודרני ״אלח דם״ המצביע על מצב אקוטי, חריף ומסכן חיים של זיהום אשר עלול להביא למוות, במקרה זה מדובר על הצטברות טוקסית בגוף אשר באה לידי ביטוי בשלל תופעות כרוניות או אקוטיות אשר יופיעו בהם דלקת, כאבים, אדמומיות ועוד, ויבואו לעיתים קרובות לידי ביטוי בשלד ובעור. נוכל למצוא בינהן תופעות המוכרות לנו כיום בשמות: פסוריאזיס, אקנה, פרונקלים, אקזמות, דלקות מפרקים ראומטיות, זאבת ועוד. המכנה המשותף להם בגישה המסורתית, הוא מופע של תסמינים חמים כמו עור אדמומי, מפרק חם למגע, הופעה של מוגלה או בצקתיות ונפיחות בעור או בשלד.
חזרה לתהליכי החיים ולכוח החיים בהקשר זה, מבהירה את קו המחשבה שהוביל לבחור בצומות כדרך לרפא מחלות. קו המחשבה הנו, כי כל עוד כוח החיים נדרש להפעיל את שלושת תהליכי החיים, אין באפשרותו להביא לתהליכי ניקוז וריפוי תקינים, שיטהרו את הדם והרקמה מהפסולת שהצטברה בה ויצרה את המצב הלקוי. ולכן, אם ״נרדים״ את תהליכי ההזנה והתנועה, כוח החיים יוכל להפנות את כל משאביו לניקוז ומשם לתיקון. במילים אחרות, אם נצום וננוח, הגוף ירפא את עצמו.
הרעיון אינו מופרך כליל כמובן. אם נתבונן בבעלי חיים בטבע ואפילו בבעלי חיים ביתיים, כאשר הם חולים, באופן אינסטנקטיבי הם מפסיקים לאכול ונשארים לרבוץ במקום. גידלתי מספיק חתולים כדי לראות את התופעה בעיני. במקביל, כל אימא יודעת שצריך לנוח כדי להחלים, ולעיתים זו גם ההמלצה היחידיה של הרופא.
אבל האם ההמלצה הזו, לצום ולנוח, רלוונטית לכל מקרה ותבטיח אחלמה בכל מקרה? בצער רב, הרי ברור לכולנו שלא. אם כך האם תהליכי דה-טוקסיפיקציה וצומות רלוונטים לריפוי אותן מחלות רעלניות? כאן התשובה הופכת להיות מורכבת יותר.
פסולת מטבולית פסולת מטאבולית הינה פסולת אשר נוצרת באופן מתמיד בתהליכי חילוף החומרים הטבעיים של הגוף. היא כוללת אסופה עצומה של חומרים בינהם פסולת חנקנית כדוגמאת אמוניה, חומצת שתן ושתנן, הומוציסטאין, רדיקלים חופשיים של חמצן, מלחי כולסטרול ומיצי מרה, דו תחמוצת הפחמן, קטונים, עמילואיד בטא, רקמת שומן נאגרת-עודפת בצורה פתולוגית (במקרי אובסיטי למשל) ועוד אלפי תרכובות.
הגוף מצוייד במערכות שתפקידן לסלק או למחזר חומרים אלו, החל במולקולות נוגדות חמצון, וכלה באיברים ומערכות מנקזים ומסלקים, הראשיים שבהם הם הכבד, הכליות והלימפה. כאשר ייצור הפסולת וניקוזה יוצאים מרמה מווסתת ומאוזנת - בין אם כתוצאה מפגיעה במנגנוני ואיברי הניקוז ובין אם כתוצאה מייצור מוגבר, הפסולת מתחילה להצטבר, ובהתאם לאופיה יופיעו בעיות שונות ומגוונות.
מרכיבים שונים של פסולת זו עלולים להיות מעורבים בתהליכים פרו-דלקתיים, אותם תהליכים שברפואה המסורתית קיבלו את האבחנה של ״חום ורעילות״. לדוגמה, רקמת שומן עודפת כמו במקרים של אובסיטי, מעודדת ייצור מוגבר של התרכובות CRP, TNF alpha, אשר מעורבות בעידוד תהליכים דלקתיים. דוגמה נוספת: קושי בפינוי פסולת חנקנית על ידי הכליות, עלולה להביא להצטברות חומצת שתן ולהתפתחות של מחלת הגאוט (פודגרה/ צינית).
פסולת מן החוץ כולנו מאוד אוהבים ללהג על עד כמה העולם המודרני חושף אותנו לפסולת מן החוץ, וזה בהחלט נכון ומדאיג. אבל האמת היא שהיא תמיד היתה שם. דוגמה לאחת כזו היא קרינת UV. אמנם רמת החשיפה שלנו אליה התגברה במאה האחרונה, אבל היא תמיד היתה שם ונזקיה גם כן. גם קרינה זו כמו חומרים נוספים, עלולה להביא ליצירה מוגברת של חומרים מעודדי דלקת (TNF alpha, NF kappa B) וגם לשינויים מזיקים ברצף הגנטי העלולים כידוע להסתיים בהופעה של סרטן העור.
חומרים מזיקים הצטברו והגיעו לשיא של כל הזמנים בחיים המודרנים. אפשר למצוא אותם בכל מקום: בזיהום אוויר, במזון, במי השתייה, במגוון סוגים של קרינה מייננת מזיקה המצוייה מסביבנו.
היריעה צרה מלהכיל, אך נזכיר כמה כוכבים:
* פסולת רדיואקטיבית שמקורה בכורי גרעין שונים שהתמוטטו כמו פוקושימה וצ׳רנוביל, ואלפי השנים הנדרשות כדי שזו תתפרק מרעילותה, ונתמעה היטב באדמה, באוקינוסים ובמיי השתייה.
* תעשיית המזון ושרשרת החומרים המזיקים שמצטברים בה, החל בחומרי הדברה, דרך חומרים משמרים מסויימים, חומרי צבע טעם וריח מסויימים, שומני טראנס, שומנים שרופים ומגוון גנו-טוקסינים (חומרים תוקפניים כלפי החומר הגנטי כדוגמאת עמילן מטוגן).
גזים רעילים כמו אמוניה וחלקיקי פיח.
* חומרים מזיקים המופיעים במוצרים קוסמטים, כמו פראבנים לדוגמה.
* תרופות, שכמובן במקרים רבים מצילות חיים אך יכולות להיות רעילות מאוד. הדוגמה הבנאלית ביותר היא אצטומינופן (מוכר כאקמול/ טיינלול/ פראצטמול) והרעילות האיומה שלו לכבד שיכולה להסתיים במוות. או גלולות למניעת הריון ונזקיהן (עליית כולסטרול, אבני מרה, תנגודת לאינסולין - רשימה חלקית).
* סוכר, סיגריות, סמים ואלכוהול, שכולנו כמובן אוהבים, כל אחד והרעל שלו.
רבים מהחומרים הללו נבחנו בנפרד באשר למידת הרעילות שלהם, ויש הגדרה ברורה במידה זו או אחרת לגבי מידת הרעילות של כל אחד בנפרד. כמובן שאצל רובנו, החשיפה אליהם היא משולבת, ולאפקט הפמאליה הזה יש מחיר מצטבר.
דה-טוקסיפיקציה ומשבר ההחלמה - הקרשנדו, לעומת הרעבה פזיולוגית בלתי רצויה חזרה לצומות ותהליכי ניקוי רעלים. הרפואה המסורתית האמינה, כי צום ומנוחה יאפשרו לאט לאט לפסולת לצאת מהרקמה אל מערכת הלימפה ואל הדם, ומשם הכבד והכליות ינקזו אותה החוצה באמצעות השתן והצואה.
על פי אבן-סינא, משכיל ואיש רפואה שחי במאה ה-11 והשאיר אחריו כתבים רבים אשר עדיין משמשים את מי שעוסק ברפואה יוונית-ערבית, כאשר הפסולת תגיע למסה קריטית, יופיע משבר אחלמה - קרשנדו.
קרשנדו יבוא לידי ביטוי באחת מחמשת הדרכים הבאות: שלשול, הקאה, השתנה מוגברת, הזעה מוגברת, או דימם מן האף. קרשנדו זה מהווה אירוע מרכזי ואקוטי של ניקוז פסולת, והתחלה של תהליכי ריפוי ושיקום.
אבן סינא אף פיתח תהליך מפורסם אשר קיבל את שמו, ועל פיו תהליך זה מתרחש לאורך שבוע, אשר בסופו מופיע הקרשנדו הנכסף.
אם להיות ספקנים לרגע, הרי ששבוע של דה-טוקס לא יכול לרפא פסוריאזיס לדוגמה, שכן מדובר במחלה כרונית אשר יש בה ככל הנראה מרכיב גנטי בלתי ניתן לשינוי. מה שייתכן ותהליך כזה יכול לאפשר, הוא כניסה לרמיסיה ממצב של התרפצות אקוטית, כלומר הרגעה של התפרצות תסמינים חריפה.
גישות אחרות מזו של אבן סינא, יציעו צומות מגוונים, עם או בלי חשיפה למזון מוגבל, כמו צום על מים בלבד, צומות מיצים, מונו-דיאט, דיאטת אורז ומאש ואחרים.
המכנה המשותף לכל השיטות, הוא שבכולן נדרשת מנוחה מלאה (!). נקודה זו ניתן להסביר היטב, באמצעות הבנה של צרכי הגוף המשתנים בין מצב מנוחה למצב של פעילות.
באופן טבעי, הצריכה האנגטית שלנו (באמצעות מטבעות האנרגיה המולקולריות המכונות ATP) גבוהה יותר בפעילות מאשר במנוחה. על מנת ליצר אנרגיה, אנו יכולים להשתמש במקורות שונים, בינהם גלוקוז (הסוכר הבסיסי ביותר), חומצות שומן, חומצות אמינו (היחידות מהן מיוצר חלבון).
מבלי לסבך מדי את ההסבר, באופן טבעי תאים רבים בגוף מעדיפים גלוקוז, וככל שהם פעילים יותר (באופן המותאם לעוצמת בפעילות שלנו), הגוף ירצה יותר בגלוקוז. במצבי צום, בו אספקת הגלוקוז מהמזון נמנעת, הגוף יחפש מקורות אלטרנטיבים לייצור גלוקוז (גלוקונאוגנזה) ולעיתים קרובות הוא יפנה לחלבון אשר מקורו בשריר. שימוש בחלבון משמעותו פירוק של שריר אם כן.
פירוק של שריר הוא תופעה בלתי רצויה, אשר בטווח הארוך תפגע בקצב חילוף החומרים, מאחר ותאי שריר שורפים אנרגיה משמעותית יותר מרקמת שומן בה אין כמעט שריפת אנרגיה. כמו כן, פגיעה ברקמת שריר פוגעת בתפקודו ובתפקוד הגוף הכללי ומסוכנת לבריאותנו ביותר.
הגוף יודע להפיק אנרגיה גם משומן כאמור. ההעדפה היא כמובן להשתמש בשומן שמהווה מאגר אנרגיה טבעי. אבל כדי לפרק שומן, נדרשים אחד משני תנאים: מנוחה מוחלטת, או פעילות אירובית מאומצת וממושכת כמו בעת פעילות גופנית. כדי להגיע לשלב של פעילות אירובית בספורט, נדרשת מיומנות ופעילות אירובית ממושכת, ומאגר ביניים של חומרי גלם נוספים לייצור אנרגיה, כלומר גלוקוז או בלית ברירה שוב חלבון שמקורו בשריר או במזון.
אם לסכם, צומות ללא מנוחה מוחלטת, יגרמו לפירוק בלתי רצוי של שריר, לנזק מצטבר במסת השריר, לפסולת חנקנית רעילה כתוצאה מהתהליך, לפגיעה בקצב חילוף החומרים הטבעי של הגוף ואף למצבים חמורים מכך. ניתן לקרוא למצב זה הרעבה פזיולוגית מזיקה, אשר למעשה משיגה את ההיפך מצומות המלווים במנוחה, בהם יש שימוש בשומן לשם ייצור אנרגיה. על נזקי הרעבה ממושכת ניתן לקרוא בהרחבה כאן
לכן עם כל הכבוד, כל התהליכים והפרסומים המבטיחים ניקוי רעלים ללא אזהרה זו, הם בעייתיים בלשון המעטה.
במקביל עלינו לשאול את עצמנו, האם אנחנו יכולים כל השנה להתנהל כאילו אחרינו המבול, ולצפות שימים ספורים של צומות או דיאטה מוגבלת יתקנו את המצב?
ברוב המקרים בעבודתי עם מטופלים, אני סבורה כי תהליך ניקוי רלוונטי יותר לסגנון החיים של המטופלים שלי ויכול לאפשר תהליך של ריפוי מבלי לסכן בהרעבה פזיולוגית, הוא מתון וממושך יותר. לעיתים נעבור לתקופה לתזונה טבעונית ממקור גידול אורגני ובאופני הכנה שאינם מזיקים (למשל ללא טיגון). בהדרגה ובהמון חמלה, נוכל לעבור לאורח חיים בריא יותר ככל הניתן, שיש בו חשיפה מופחתת לחומרים מזיקים.
לצד זאת, ניתן לשלב צמחי מרפא עם השפעות נוגדות חמצון, או כאלו שיעודדו את הגוף לסנן ולנקז פסולת מטאבולית ופסולית המצטברת מן החוץ, וכן צמחים שמיוחסת להם השפעה המאפשרת החלמה ושינוי (Alteratives).
עם זאת, למי שבכל זאת מעוניין לבצע תהליך ניקוי קלאסי יותר, מוצע בהמשך הניקוי של איבן-סינא.
כמה נקודות חשובות לפני:
תהליכי ניקוי אינם מתאימים לאנשים חלשים, עם מחסורים תזונתיים, לאוכלוסית קשישים, לנשים הרות ומניקות, למי שסובלים מהרעות אכילה והפרעות בדימויי גוף, למי שסובלים מתת תזונה ותת משקל.
תהליכי ניקוי אסורים לביצוע בעת שימוש בתרופות. מי שנוטל תרופות אינו יכול לבצעם, זה עלול להיות מסוכן מסיבות שונות.
מומלץ מאוד לבצע תהליך זה בליווי של מטפל היודע להבחין בין תופעות בלתי נעימות העלולות להופיע על הדרך (כמו כאב ראש כתוצאה מגמילה), לבין תופעות המהוות דגלים אדומים ומסכנות את המטופל.
תזמון התהליך
באופן מסורתי תהליכי ניקוי מבוצעים בעדיפות בעונת האביב. הדבר מותאם לשעון הביולוגי העונתי ולהשפעת הסביבה הבלתי נמנעת על גופנו:
החורף הוא עונה המאופיינת באכסון ואגירה. הגוף באופן טבעי לא נלהב לסלק ולנקז במצב זה.
הקיץ החם והתובעני דורש מאיתנו יכולת אדפטציה מתמדת לתנאים הקשים מסביב. הוא מסמן את שיא הפעילות, האש והחום ומקשה על הגוף לייצר סיפור שיש בו טוויסט בעלילה - ניקוי ותיקון.
הסתיו הוא הוא עונה המאופיינת בהתכנסות פנימה. בתפיסה המסורתית, זוהי אנרגיה הפוכה לניקוי וניקוז החוצה.
האביב עם זאת מעורר כוחות של צמיחה והתחדשות, והופך את כיוון הסתיו והחורף שמתכנס ומפנים, לאנרגיה המופנית כלפי חוץ. זהו הזמן האידיאלי למנף לצורך פינוי ותיקון.
הדהטוקסיפיקציה של אבן-סינא מדובר בתהליך מפורסם ואהוד בקרב הרבליסטים. הדה-טוקסיפיקציה של אבן-סינא היא מעין "צום" שאפשר לאכול בו. התהליך מושתת על אכילת מזון שמספק מינימום אנרגיה ומינימום חומרים שניתן להשתמש בהם לבנייה, ומטרתו היא הופעה של קרשנדו והפעלה של מנגנון התיקון המדובר.
על אף שאבן-סינא התווה את הצום לשבוע, מאחר והחיים האורבנים בפרט והחיים בעולם המודרני ככלל תובעים את שלהם, רוב האנשים מגיעים לקרשנדו (ע״ע) רק לאחר עשרה ימים. לעיתים לא מופיע הקרשנדו כלל מסיבות שונות, אך אך יכולה להופיע הטבה בסימפטומים מהם סבל האדם טרם התהליך.
המזונות המותרים לאכילה
הירקות המותרים למאכל בעשרת ימי התהליך המבוסס על שיטתו של אבן סינא הנם סלק, ברוקולי, גזר, סלרי (שורש ועלים), מלפפון, שום, קולורבי, חסה, פטריות מכל הסוגים (עד שתי סלסילות ביום), בצל, פטרוזיליה (עלים ושורש), פלפל ירוק, פלפל חריף, תפוח אדמה לבן, צנון, צנונית, תרד, קישוא, חציל, ועגבנייה. הירקות מהווים את מרבית הצריכה היומית, ואין לצרוך אותם בצורת מיצים.
במסגרת הקטניות ניתן לצרוך שעועית ירוקה, צהובה ואפונה, רק טריים, לא מיובשים ולא מהקפאה.
הדגנים המותרים הם שיבולת שועל וסובין שיבולת שועל, והפרי היחיד המותר הוא אבוקדו, עד שתי יחידות ביום.
ממשפחת הזרעים ניתן לצרוך גרעיני חמניות, דלעת ושומשום מלא, לא קלויים ולא קלופים. ניתן להוסיף לתפריט היומי שתי כפות טחינה.
כמו כן ניתן לצרוך יוגורט מחלב צאן, לא יותר משניים עד שלושה גביעים ליום, אורגנים כמובן.
את המזון ניתן לתבל בעירית, בזיליקום, שמיר, כוסברה, מעט כמון, פפריקה ומוסקט. לא ניתן להשתמש במלח. במקום, אפשר להשתמש בסלרי על מנת להוסיף מליחות למזון. לאפייה ניתן להשתמש בנייר אפייה.
השתיה המותרת מבוססת על מים וחליטות של לואיזה או שומר, כמובן ללא המתקה מכל סוג שהוא.
ניתן לשתות עד שתי כוסות מיץ גזר ביום.
לבד מאלו, כל השאר אסורים למאכל, וזה כולל כמובן עישון, תוספי מזון ולעיסת מסטיקים.
אופני הכנת המזון האפשריים הם בישול, אידוי, אפיה, הכנת מרקים וכמובן מזון טרי. מומלץ לאכול ארוחות קטנות במהלך היום על מנת להימנע מרעב תוקפני ומהעמסה על מערכת העיכול, מומלץ לשתות הרבה, וכן לצרוך מזונות אורגניים במידת האפשר.
תהליך זה הוא קשה ומציף, במיוחד בימיו הראשונים, ועלול להציף ברגשות קשים ומועצמים, לצד תופעות של גמילה שונים ותופעות גופניות בלתי נעימות ואף בלתי רצויות.
היום שאחרי
למרות שאחרי התהליך הפיתוי לחזור למזון שמנוני ו"טעים" הוא גדול, רצוי לחזור לתזונה השגרתית בהדרגה ולהימנע עד כמה שניתן מצריכת מזונות מעובדים. למי שהפסיק לעשן במהלך הימים הללו, כדאי להשתמש בתהליך כ"זינוק בעלייה" להפסקת העישון.
ביום הראשון מומלץ להוסיף לחם, דגנים, אגוזים וקטניות מכל הסוגים אך עדיין להימנע מפירות ומזונות מהחי. ביום השני ניתן לשלב גם פירות, ומזון מהחי רק ביום השלישי (כדאי להתחיל מדגים ולא מבשר על סוגיו). מומלץ לשמור על הרכב מזונות זה לפחות למשך חודש, ולהימנע ממזון מעובד באופן עקרוני מעתה והלאה עד כמה שניתן.
מתכונים אפשריים • מרקים למיניהם: גזר עם סלרי, מרק ירקות מכל הבא ליד, מרק יוגורט קר עם מלפפון, שמיר ושום • לביבות אפויות (על נייר פרגמנט) מתפוחי אדמה וגזר • ממרח אבוקדו עם פלפל מגורד ושמיר כמטבל למקלות גזר, סלרי ומלפפון • סלט חצילים עם טחינה או יוגורט ושום • ירקות קלויים בתנור • סלטים קרים • תבשילי ירקות • קרקרים משיבולת שועל