• מיכל קירש

טיפול באבנים בכיס המרה

עודכן ב: 2 אוק 2019


מאת מיכל קירש © 2019 Kirsh Michal

מהן אבני מרה וכיצד ניתן לטפל בהן באמצעות טיפול תזונתי, צמחי מרפא וניקוי דרכי המרה.

פטרית Ganoderma בבר, מין קרוב משפחה של פטריית הריישי - Ganoderma lucidum המפרוסמת


אבני מרה הן למעשה מיצי מרה שהתגבשו לכדי צורה המזכירה אבן. הן ירוקות, כצבע המרה, ובעלות גדלים שונים, החל מגודל של אבני חצץ וכלה בגודל של גולות גדולות. הן רכות ובעלות מרקם שומני. ניתן לנסות לטפל בהן ללא התערבות כירורגית, בתהליך שאינו פולשני. הוא אינו נעים במיוחד, אך יש מי שמעדיפים לפנות אליו להימנע מהתהליך הדטרמיניסטי של כריתת כיס מרה.

הכבד, כיס המרה ומיצי המרה כדי להבין מעט במה מדובר, כדאי ללכת קצת אחורה ולהבין מהם הכבד (liver), כיס המרה (Gallblader) ומיצי המרה. תפקידו של הכבד, הוא בין השאר לסנן את הדם בגופנו. הוא מסנן פסולת שהנה תוצר של חילוף החומרים שלנו, ופסולת אשר מתקבלת מהתזונה, מתרופות ומחומרים נוספים הנכנסים לגופנו. הפסולת הזו כוללת בין היתר בילירובין (תוצר פירוק כדוריות דם אדומות), שומן, מלחי כולסטרול ושיירי הורמונים סטרואידים (כמו למשל הורמוני המין שלנו). לחומרים אלו מתווסף לציטין (חומר מתחלב, המאפשר מסיסות של שומן במים) ומים, וכך נוצרת התערובת המכונה מיצי מרה.

לאחר הייצור, הכבד מעביר את מיצי המרה דרך רשת של צינורות מרה לאכסון בכיס המרה, כיסון קטן וירוק המצוי בחלקו האחורי. אחת מנפלאות הגוף שלנו, היא העובדה שאותה פסולת מעורבת לאחר מכן בתהליך העיכול, בעיקר בתהליך פירוק שומנים (ייצור מיצלות במעי) ובהשריית מתן צואה (מיצי המרה מתפקדים כחומר משלשל המשרה פינוי של פסולת הסינון אל מחוץ לגוף).

כאשר מגיע מזון שומני אל התרסריון (החלק ההתחלתי של המעי הדק), נוצר גירוי אשר מכווץ את כיס המרה וגורם לו לשפוך את תכולתו אל צינור העיכול. וכך, אנחנו גם נפטרים מאותה פסולת (שמשתלבת בסופו של דבר עם הצואה) וגם תורמים לתהליך פירוק וספיגת השומן.

אבחון, טיפול רפואי וגורמי סיכון כאשר אדם מפתח אבני מרה המפריעות להפרשת מרה תקינה, יש להניח שהוא יסבול מקושי בפירוק שומנים, קושי שיכול להתבטא בעייפות אחרי האוכל, במיוחד לאחר צריכת מזון שומני, ועד לאי נוחות ביטנית ואף כאבים ברביע הימני העליון של הבטן, אם התפתחה חסימה או דלקת בדרכי המרה. היציאות יהפכו להיות רכות ומשחתיות, שמנוניות וצפות. התופעות יוחרפו ככל שההרכב התזונתי יהיה שומני יותר.

את אבני המרה מזהים בבדיקת אולטרה סאונד, שלאחריה בד"כ ייקבע תור לניתוח בהתאם למידת החומרה של המצב.

מדוע מתפתחות אבני מרה אם כן? בספרי רפואה גורמי הסיכון מכונים בקצרה FFFF: Femail, fertile, forty, fat. כלומר קבוצת הסיכון העיקרית מורכבת בעיקר מנשים בגיל העמידה, עדיין בתקופת הפריון ואשר לעיתים קרובות יסבלו ממשקל עודף. עם זאת, ישנם גם גברים צעירים במשקל תקין שיסבלו מהתופעה, או נשים צעירות במשקל תקין שנוטלות גלולות למניעת הריון.

הופעה של אבני מרה מצביעה על שינוי אופיים של מיצי המרה, הכולל ריכוז גבוה של שומנים ביחס לנוזלים ומכונה ״מרה ליטוגנית״. כפי שצוין בתחילת הדברים, מיצי המרה הם אלו אשר מפנים עודפי שומן, בכללם שיירי הורמונים סטירואידים, כמו הורמוני המין שלנו. נטילת גלולות למניעת הריון לדוגמה מגבירה את ייצור הפסולת הזו, כיוון שמדובר בהורמונים סטירואידים, מה גם שגלולות מעלות את רמות הכולסטרול בדם.

בנוסף, עמדון של מיצי מרה, עלול להביא לשקיעה של מלחי המרה והתגבשותם לכדי אבן.

התופעה יכולה להתרחש גם על רקע עודף משקל, צריכה מוגברת של מזון שומני, במיוחד מזון מהחי וצריכה מועטה מדי של סיבים תזונתיים. סיבים, אשר מקורם בירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים, מפחיתים את מידת ספיגת השומן מהמעי למחזור הדם.

אם לסכם, מדובר בנטייה לייצור אבנים ממיצי מרה, על רקע של תזונה לא מאוזנת והרגלי חיים קלוקלים.

הטיפול הטבעי ראשית ישנו צורך בשינוי דיאטטי ושינוי באורח החיים הכולל ירידה במשקל, ושימוש בתוספים ובצמחי מרפא, שמטרתם להפחית את הדלקת בדרכי המרה ולעודד ייצור תקין ומאוזן של מיצי מרה.

הבסיס לתזונה המומלצת הוא צמחוני במהותו (אך לאו דווקא בצורה טהרנית), עם שינוי בהרכב ובכמות השומן בתזונה.

הצמחים בהם נשתמש לצורך הטיפול, יהיו מרים בטעמם, ומוגדרים כצמחים כולרטים וכולגוגים, כלומר צמחים המעודדים ייצור והפרשה של מיצי מרה. ההסבר טמון בכך שהחומר הממיס בצורה הטובה ביותר אבני מרה, הם מיצי מרה תקינים, והפעילות הטובה ביותר למניעת שקיעת מיצי מרה והפיכתן לאבנים, היא תנועה תקינה של מיצי מרה – להבדיל מעמדון. דוגמה לצמחים שהשימוש בם עונה על ההגדרה: לענה, שורש של עולש, שורש שינן רפואי, עלים של ארטישוק, זרעי גדילן ורבים נוספים.

לצד כל זאת, הרחבה של דרכי המרה הינה חיונית, וזאת על מנת למנוע מצבים חסימתיים של אבנים בדרכי המרה. חסימה שכזו עלולה לקרוע את ר=דרכי המרה וולהסתיים בזיהום בחלל הבטן. צמחים נוגדי עווית כמו פאוניה לדוגמה, חיוניים כחלק מהטיפול, זאת לצד מינרל המגנזיום.

השלב השני של הטיפול הוא ניקוי אקטיבי של כיס המרה מהאבנים שהצטברו בו. הוא מגיע לאחר תקופה של מספר שבועות בה מתבצע השינוי הדיאטטי והשימוש בצמחים הרלוונטים. הניקוי מתבצע באמצעות פרוטוקול נוקשה ומוסדר הכולל בין היתר שתיית שמנים ומלח אנגלי, צום קצר וחוקן. באמצעים אלו נוצרת מניפולציה אשר מביאה להרחבת דרכי המרה והפרשת תכולת הכיס – כולל האבנים כמובן - אל מחוץ לדרכי המרה והמעי, ובסופה משלשלים אבנים קטנות וירוקות.

לעיתים יש לבצע את התהליך המדובר מספר פעמים, והטיפול יכול להתפרס על תקופה הנמשכת שנה וכוללת הקפדה על תזונה לצד שימוש בצמחי מרפא.


*יש להתייעץ עם הרבליסט קליני מוסמך לפני שימוש בחומרים המוזכרים במאמר זה.


חזרה לאתר

0 צפיות

המידע והתכנים שבאתר זה  על עמודיו השונים ובעמוד הפייסבוק שלי, אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי. הם נועדו לספק אינפורמציה בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. מידע זה אינו מהווה התוויה רפואית ו/או תחליף לכל טיפול רפואי/תרופתי אחר. בכל שאלה רפואית על המשתמש להיוועץ

ברופא המטפל

© 2019 Kirsh Michal