top of page
תמונת הסופר/תמיכל קירש

רפואת צמחים ומחלות חורף

עודכן: 9 בפבר׳ 2022


מאת מיכל קירש © 2019 Kirsh Michal

ארון הצמחים הביתי לטיפול בצינונים, התקררויות ושפעת.




 

טיפול במחלות חורף ומה לעשות כשהחום עולה סיטואציה שמלחיצה כל הורה היא זו שבה ילדו מעלה את הכספית במד החום אל מעבר לקו ה- 37.5 מעלות. למרות שאנחנו מורגלים להגיב בבהלה לנוכח חום גבוה, וזה בהחלט יכול להיות מפחיד ואף מסוכן, האמת היא שזהו רק סימפטום. סימפטום לכך שמשהו עמוק יותר מתרחש.

כאשר פולש אל הגוף שלנו גורם עוין כדוגמת חיידק, מערכת החיסון נרתמת לחיסולו על מנת למנוע שגשוג שלו בגופנו. כדי שמערכת החיסון תעבוד במיטבה, היא זקוקה לחום גוף של 38 עד 39.5 מעלות, זאת לשם הבשלה תקינה של תאי דם לבנים, שיפור תנועתם ופעילותם ועוד. בניגוד לכל חוות דעת של הורה הדואג לשלום ילדיו, למעשה עלייה של חום היא תגובה בריאה המעידה על רמת חיוניות גבוהה של הגוף. מה שמטריד אף יותר מחום גבוה, הוא דווקא חוסר יכולת של הגוף להעלות את החום בזמן שחבורה של סטרפטוקוקוסים עושה חגיגה על השקדים בגרון.

אקמול (אצטמינופן) או תרופות אחרות שמדכאות את עלייתו של החום, למעשה מדכאות את המנגנון הטבעי וההכרחי של הגוף הנלחם על הישרדותו. הסיבות לנטילתן ברורות: מי באמת רוצה להתייסר בייסורי חום גבוה, צמרמורות וכאבי גוף? אבל לא רק שאנחנו לא עוזרים לעצמנו כך, אלא להפך, אנחנו "יורים לעצמנו ברגל". במקרה כזה סביר שהחום אכן ירד, אבל "המחלה" עלולה להעמיק את אחיזתה בגוף, עד שתביא למצב בו באמת נזדקק לתרופות רדיקליות יותר כמו אנטיביוטיקה.

ניתן למתן את החום, אך כדאי לפחות לא להורידו מתחת ל-37.5 מעלות, אלא לתת לגוף לבצע את התהליך בעצמו. במידה שהחום עולה על 39.5 מעלות, יש מקום להתערבות אינטנסיבית לשם הורדתו. ישנה סכנה אמיתית בחום שעובר את רף ה-40 מעלות ורצוי להתייחס לכך ברצינות. אחת הבעיות בחום גבוה שכזה, היא פרכוסי חום. כדאי לדעת שפרכוסי חום נובעים לעיתים קרובות מהתייבשות ומחסור בנוזלים. מכיוון שחום מביא להזעה, איבוד הנוזלים מואץ, וכדאי לשים לכך לב.

שאלה נוספת שכדאי לנו לשאול את עצמנו, היא מהו מצבו הכללי של החולה, לבד מעליית חומו. ישנם למשל ילדים שבחום של 38 מעלות מתפקדים היטב ונראים בסדר גמור, ולעומתם מטופלים שכבר ב-37.5 מעלות נראים מותשים, עם עיניים אדומות ותחושה כללית רעה. ילד ויטאלי יכול להמשיך את מסלול ההחלמה עם מיעוט עזרים חיצוניים, והדבר יחזק את יכולות ההסתגלות שלו. מטופל מותש, כדאי שיעזר בעזרים נוספים.

ומה בנוגע לאנטיביוטיקה? אנטיביוטיקה היא תרופה מצילת חיים. כדאי לזכור זאת ולא לפחד לקחת כשצריך. עם זאת, כפי שכבר ידוע היום היטב, שימוש מוגבר באנטיביוטיקה ברבות השנים, הביא להתפתחות חיידקים עמידים ולמעשה בטווח הארוך פוגע בתרופה החשובה הזו.

חשוב לדעת שאנטיביוטיקה מטפלת בחיידקים ולא בווירוסים. לכן, מי שניסה פעם לטפל עם אנטיביוטיקה בשפעת, שנוצרת כתוצאה מזיהום ויראלי, סביר שהביא על עצמו יותר נזק מאשר תועלת.


אנטיביוטיקה עלולה להיות גם צרה לא קטנה. במקביל לחיסולם של החיידקים העוינים על ידי אנטיביוטיקה, השימוש בתרופה מביא לפגיעה בריריות הגוף, בעיקר במערכת העיכול, זאת בשל פגיעה במיקרוביום הטבעי שלנו, כלומר במה שמכונה ה״חיידקים הידידותים״. אלה שוכנים דרך קבע במעי שלנו, ונוכחותם מונעת התפתחות קולוניות של מיקרואורגניזמים פחות ידידותיים כדוגמאת פטרית הקנדידה המפורסמת. במקביל הם תורמים לייצור ויטמינים שונים, מפרקים חומרים מסרטנים שמגיעים אלינו מן המזון ועוד.

אפשר לומר שבינינו לבין החיידקים הללו מתקיימים יחסים סימביוטיים, כך שמותם בעקבות נטילת אנטיביוטיקה עלול ליצור תופעות לא רצויות. תינוקות וילדים רבים פיתחו את הנזלת האלרגית הראשונה שלהם אחרי נטילת אנטיביוטיקה, ובקרב נשים - מי לא מכירה את הסיטואציה בה מספר שבועות לאחר נטילת אנטיביוטיקה בגלל דלקת בגרון מופיעה לה פטרת וגנילית? לכן, מומלץ לשמור על שימוש באנטיביוטיקה רק כשהיא הכרחית ובהתאם להוראות הרופא המטפל..


אז מה עושים? לפני הכל, אין סיבה להבהל. במקרים של עליית חום, דלקת גרון ומחלות חורף, כדאי למלא אחר ההמלצות הבאות:

• אם לא רעבים, לא חייבים לאכול. ילדים צעירים שמסרבים לאכול כשהם חולים עם חום גבוה ומאכילים אותם בכל זאת, ירגישו פחות טוב. תנו לגוף לבטא את צרכיו. אם יום אחד הילד לא יאכל, לא יקרה אסון.

• כאשר מופיע תאבון, רצוי לאכול מזונות מבושלים וכתומים (גזר, דלורית, בטטה, דלעת) ושורשים לבנים שונים (שורש סלרי, לפת, פטרוזיליה), ורצוי באופנים הקלים לעיכול. מרק העוף המפורסם ישמח להשתלב כאן, עדיף ללא אטריות או שקדי מרק.

• יש להפסיק את צריכתם של מוצרי מתיקה וסוכר. ממחקרים עולה כי סוכר מוריד את יעילות פעולתה של מערכת החיסון בכ- 50 אחוז.

• כדאי לשתות הרבה, רצוי שתייה חמה שכוללת חליטות של סמבוק שחור במהלך כל תקופת המחלה, או חליטות של זנגוויל וקינמון בתחילת המחלה ואם החום הוא נמוך יחסית. אלה יתרמו להורדת החום בדרך שתומכת במערכת החיסון ולא מדכאת אותה, מאחר שלצמחים אלו ישנה, בין היתר, השפעה מייזעת המצננת את חום הגוף באופן טבעי. באותה נשימה כדאי להזכיר שהזעה היא הדרך הבטוחה והיעילה להורדת החום.

• שיטת הגרביים הלחים גם היא שיטה מצוינת להורדת חום. לוקחים גרבי צמר ומטבילים אותם במי קרח, סוחטים אותם היטב וגורבים, ומעליהם מוסיפים עוד זוג גרבי צמר יבשים. נכנסים למיטה ומתכסים היטב. אחרי מספר שעות החום יירד.

אפשר לשלב מטלית קרה על המצח, שעוזרת לצנן את הראש. רצוי להרטיב אותה אחת לכמה דקות מחדש, שכן היא מתחממת.

• כדאי מאוד לשלב צמחי מרפא כמו אכינצאה, סמבוק, טימין ורבים אחרים, שעוזרים לנו למתן חום, להפתר מליחה ולחזק את הפעילות החיסונית. כדאי לציין בהקשר הזה, שכשם שהולכים לרופא המשפחה על מנת לקבל אנטיביוטיקה, כך כדאי לפנות לנטורופת או למומחה ברפואת צמחים כדי לקבל טיפול טבעי מתאים ושלם, המתייחס לסימפטומים המופיעים בצורה מלאה.

למי שכבר צריך אנטיביוטיקה, מומלץ לקחת במקביל תוסף מזון של פרוביוטיקה - חיידקי מעיים ידידותיים. ניתן למצוא מוצרים שונים בבתי טבע ובבתי מרקחת.


559 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page