כל הזכויות על החומרים באתר שמורים למיכל קירש ©
אביב הגיע דה טוקס בא

הרבה לפני ששמחת האביב מגיעה, מגיע הניקיון של פסח. בזמן שאתה, קורא יקר, מתענג על שורות אלו, מאות אנשים עסוקים בסידור הבויידם, קרצוף המטבח והברקת הסרביסים שהביאה הדודה בליל הסדר שעבר. סביר להניח ששורות אלו נקראות בין רכישת חומרי ניקוי לבין שאיבת שטיחים בלהיטות חסרת תקנה. האביב, העונה הבלתי מעורערת לניקוי הבית, היא העונה האופטימלית לניקיון כללי, לא רק של הבית אלא גם של גופנו.

כן, גם את הגוף שלנו צריך לנקות מדיי פעם, ולא, הכוונה היא לא למקלחת, אלא לניקוי פנימי עמוק. הסיבה לכך היא נוכחות של גורמים רעלניים – טוקסינים שונים, שמצטברים בגוף במהלך החיים. רעלנים אלו שוקעים באזורים שונים בגוף ויוצרים מצבי טוקסיקה מגוונים שמתחילים בעייפות, דרך דיסהרמוניה וחולשה תפקודית של מערכות שונות שעלולה להתבטא באלרגיות, מגרנות ועוד, ולאחר שנים של הרעלה מתמשכת עלולים להסתיים במחלות כרוניות הכרוכות בסבל רב ומיותר, ביניהן מחלות לב, יתר לחץ דם, מחלות כלי דם, הפרעות הורמונליות שונות, מחלות מפרקים, סרטן, ובעצם, כל המחלות בעולם כמעט.

מקורות לרעלנים האלו יש בשפע. באופן עקרוני ניתן לחלק אותם לשתי קבוצות – רעלנים המגיעים מתוך הגוף כתוצאה מפעילותו המטבולית, ורעלנים המגיעים מן החוץ.

פסולת מטבולית

על מנת שהגוף יוכל לנצל את המזון שאנו אוכלים לצורכי בנייה והפקת אנרגיה, ראשית הוא עובר פירוק במערכת העיכול. ברגע שחומר לא מפורק עד הסוף, מתקבל תוצר לוואי. הגוף בנוי להתמודד עם תוצרי לוואי כאלו, את חלקם הוא מנצל לצרכיו ואת חלקם הוא מפריש החוצה דרך מנגנוני פינוי שונים. מנגנוני הפינוי האלו מצויים בגוף החל מרמת התא וכלה באיברים שמהותם התפקודית היא סינון ופינוי פסולת. אברי הפינוי כוללים את הכליות ואת בלוטות ההזעה שמסננות רעלנים מסיסי מים המופרשים בשתן ובזיעה, ואת הכבד שמסנן רעלנים שאינם מסיסי מים ומפריש אותם אל המעיים באמצעות מיצי המרה, שם הם משתלבים בצואה ויוצאים אל מחוץ לגוף. כאשר ישנה דיסהרמוניה במערכות הפינוי - שיכולה לנבוע ממתח למשל, ועומס טוקסי על המערכת שנובע מדיאטה שאינה מתאימה לאדם - כמו מזון לח לטיפוסים לחים (למשל מוצרי חלב בקרב אנשים שסובלים מאלרגיות), המערכת נסתמת ומתחילים הסימפטומים השונים של טוקסיקה גבוהה.

התזונה המערבית כיום בנויה על תפריט שאינו מתאים לרובנו. צריכה מרובה של מזונות מן החי לעומת צריכה מועטת של מזונות מהצומח, לחמים, פסטות ודברי מאפה העשויים מקמח שעבר הלבנה, העמסה של סוכר ומלח במזון, מהווים תפריט שיוצר טוקסיקה מכובדת. לכן מי שמרשה לעצמו להשתולל כל השנה, רצוי שיחשוב על "יצאת מצריים" קצרה לגוף.

פסולת מן החוץ
החיים בעולם המערבי מייצרים לא מעט תוצרי לוואי שלגוף האנושי עדיין לא ברור איך להתמודד אתם. זיהום האוויר הפך להיות מטבע לשון שספק אם מישהו מאתנו מוצא את הזמן להתייחס אליו ברצינות הדרושה. זיהום מקורות המים גם הוא הפך לקלישאה של הארגונים הירוקים. מקורות המים המתוקים לא עומדים בקצב הצריכה שלנו ומתדלדלים במהירות מפחידה, כתוצאה מכך הופכים עמוסים במלחים ומינרלים בכמות מזיקה, ולא אחת ניזוקים גם ממי השפכין. וזה עוד לפני שהזכרנו את הצינורות החלודים דרכם המים מגיעים אל הכוס שלנו.

האנטיביוטיקה, ההורמונים והתרופות האחרות שמקבלים בעלי חיים המיועדים לשחיטה ולהנבת חלב בתעשיית המזון המודרנית, מופיעים כמובן במזון מן החי אותו אנו צורכים. מי שחשב שעל הגוף הם לא משפיעים טועה בגדול. כמובן שקשה לשכוח בהקשר זה את התרופות שאנו צורכים. ההשפעה הטוקסית של תרופות על הגוף האנושי ידועה זה זמן רב. מקרים של הרעלות ושחמת הכבד כתוצאה מנטילה של אקמול, הרעלה עד לסרטן מוח העצם כתוצאה מנטילת אופטלגין, הרעלת נחושת כתוצאה מנטילת גלולות למניעת הריון והרס של הפלאורה הידידותית של המעיים כתוצאה מלקיחת אנטיביוטיקה הם רק קצה המזלג.

חומרי ההדברה וחומרי שימור וטעם המוספים למזון ידועים מזה שנים כחומרים שעלולים לגרום לסרטן, להיפר אקטיביות בקרב ילדים ולעוד מחלות לא נעימות שקצרה היריעה מלהכיל. בארה"ב נעשה מחקר סטטיסטי שמטרתו לבדוק את כמות החומרים המוספים למזון הנצרכים בשנה פר אדם, והממצא המדאיג אליו הגיעו הוא כי אדם ממוצע מן הישוב צורך מחומרים טוקסיים אלו 9 ק"ג בשנה (!!). במקביל, עקומת התחלואה בסרטן, סוכרת ואובסיטי (השמנת יתר), ומחלות כרוניות אחרות מגיעה לשיאים חדשים.

בנוסף, מיותר כמעט לציין את נזקי העישון של המעשנים מביננו. לבד מהניקוטין הממכר שיוצר שכבת דבק על נאדיות הריאה וכלי הדם ועלול ליצור בין היתר טרשת עורקים, ישנו גם הפיח והמתכות הכבדות (עטרן) שמרעילים את המעשנים באיטיות מבטיחה. רק בנייר הסיגריה, התגלו יותר ממאה חומרים קרצינוגנים שונים.
מול כל אלו, הגוף נשאר מבולבל ועמוס בחומרים מאוד לא ידידותיים בלשון המעטה.

דהטוקסיפיקציה ומשבר ההחלמה - הקרשנדו
דורות רבים של רפואה מסורתית האמינו שגם את הגוף שלנו צריך לנקות מדיי פעם מפסולת שהצטברה בו. כבר בפרקטיקה של הרפואה היוונית, הרבה לפני דורו של העולם המתועש על ריבוי תוצרי הלוואי שבו, היו נוהגים לרפא אנשים דרך הפעלה של מנגנוני הסינון והפינוי. על בסיס ההבנה כי מחלה כרונית או דיסהרמוניה כרונית של הגוף הן תוצאה של מחלה שלא "הבשילה", הם נהגו "להבשיל" את המחלה, כלומר להביא אותה למצב אקוטי על מנת שתתפנה מן הגוף. במילים אחרות, פרקטיקה מסורתית זו (כמו תפיסות רפואה מסורתיות בעולם כולו שעדיין נמצאות בבסיס הרפואה הטבעית) בקשה להביא את הגוף למשבר החלמה – קרשנדו, על מנת לנקות אותו ולהחזירו למצב הרמוני ותקין.

אדם שהיה מגיע למרפא יווני היה זוכה לטיפול מסור, אם כי לא ממש מהנה, שסביר כי התחיל באחד מן האופנים הבאים: הקאה, שלשול, שיתון מוגבר או הזעה מוגברת. למרות חוסר הנעימות המלווה את השיטה, מסתבר שהיא די מוצלחת. כיום, מן הסתם, השיטה לא סובלת מעודף פופולאריות, ומרפא טבעי שידבק בה סביר שיסבול מאבטלה קשה.

עם זאת, גוף במצב מאוזן מייצר מצבים של ניקוי רעלים יזום. תהליך של ניקוי רעלים מעין זה נקרא דה טוקסיפיקציה, וממאות שנים של צפייה בתפקודו של גוף האדם, מסתבר שהאביב הוא העונה המועדפת על הגוף לצורך העניין. אם נחשוב על זה, נמצא כי יש בעיקרון הגיון רב. אחרי החורף, עונה של אגירה בה הגוף שומר על עצמו כדי לשרוד את הקור הגדול, הגוף מרשה לעצמו להשתחרר מכל חומרי האגירה האלו, חלקם לשם פריחה ושגשוג, ואת היתר – אלו שאין בהם תועלת - הוא מפנה החוצה. בדיוק כמו בטבע, שבסופו של דבר, אנחנו חלק ממנו. במילים אחרות, העיקרון אשר מנחה את השעון הביולוגי העונתי שלנו, מבוסס על השקעת אנרגיה בבניה ואגירה בחודשי הסתיו והחורף, והשקעת אנרגיה בניקוי ופינוי בתקופת האביב. מחלות עונות מעבר למעשה, כמו שלשולים או האלרגיות של האביב, הם הדרך של הגוף "להבשיל" את המצב הכרוני ולפנות את הטוקסיקה.

הקונספט הסיני
הרפואה הסינית, שהפילוסופיה עליה היא מבוססת הסבירה את תהליכי החיים דרך כוחות הטבע השונים, נותנת הסבר מרתק לתופעה. אחד העקרונות עליהם מושתתת הרפואה הסינית הוא "חמשת האלמנטים". האלמנטים הסינים שונים מחמשת האלמנטים היוונים המסורתיים (אדמה, מים, רוח ואש), וכוללים עץ, אש, אדמה, מתכת ומים. לכל יסוד מותאמים תכונות, עונות שנה ומערכות גוף. מערכות הגוף מחולקות באופן שונה מאשר ברפואה המודרנית, ולכל מערכת "תפקיד רגשי" בהתאמה, שכן הרפואה הסינית לא עושה הפרדה בין העולם הפיסי לעולם הרגשי והנפשי.

האלמנט הקשור לאביב ברפ"ס הוא העץ. התהליכים אליו קשור האלמנט הם לידה וצמיחה, הקול של האלמנט הוא צעקה, הרגש שלו הוא אסרטיביות (במצב של חוסר איזון יהיו אלו כעס וזעם), והרגישות של האלמנט מתקשרת למערכת העיכול אך יכולה להתבטא בסימפטומים שונים בגוף כולו, החל במיגרנות, אלרגיות, מחלות מפרקים, PMS והפרעות מחזור, עייפות וחולשה ועוד. המערכת, או נכון יותר לומר האיבר העיקרי הקשור לאלמנט, הוא הכבד. תפקידו של הכבד הוא להניע דם ו QI (מילה המתורגמת לאנרגיה, אך מכילה את העולם כולו, גם הפיסי וגם הנפשי והרוחני). כאשר הכבד לא מתפקד כראוי נוכל לצפות בסימפטומים שצוינו. לרפואה הסינית יש אפילו שם למצב והוא
Liver Qi stagnation או בעברית, סטגנציה (עמדון, תקיעות) של הכבד.

לא מדובר בליקוי אורגני של האיבר. בדיקות מעבדה למשל, יניבו ברוב המקרים תוצאות תקינות ללא ממצא פתולוגי. מדובר בליקוי תפקודי של הכבד, אפשר לומר אנרגטי, שאף בדיקת מעבדה לא תצליח לאתר. מכיוון שלכבד יש תפקיד חיוני כל כך בניקוי פסולת, שיפור תפקוד הכבד הוא קרדינלי לחיים בריאים. מן הסתם, מכיוון שהעונה של הכבד היא אביב, ומכיוון שהיא מאופיינת בלידה וזרימה של תהליכי החיים (ולא בקיפאון כמו בחורף למשל) יהיה זה הזמן האופטימלי לשחרר את אותה סטגנציה.

כח החיים והתיקון
מסורות שונות של רפואה פתחו סוגים שונים של דה טוקסיפיקציה יזומה. הרשימה היא ארוכה ומכובדת, החל בצומות, דרך דיאטות מיצים למיניהן, שימוש בצמחי מרפא מנקזים, ויטמינים ומינרלים ואפילו שימוש בסאונות. הרפואה הטבעית כיום משתמשת בשיטות שונות של דה טוקסיפיקציה, בהתאם למצב הבריאותי של האדם ובהתאם לשיטת העבודה של המטפל. חלקן שיטות אקטיביות יותר (במיוחד אלו שכוללות שימוש בצמחים מנקזים או חומרים אחרים המעודדים ניקוז) וחלקן פאסיביות יותר, ולמעשה מאפשרות לגוף לעשות את מה שהוא יודע בקצב שלו.

עם זאת לכולם עיקרון משותף אחד. לגוף ישנו כוח ויטאלי ראשוני שמטרתו היא לשמר את האורגניזם ולתמוך בצמיחתו. כל עוד ניתן לגוף אנרגיה לבריאה, הכוח הויטאלי ישתמש בו על מנת לבנות את הגוף. ברגע שנמנע כניסה של אנרגיה מן המזון, הכוח הזה יפנה את משאביו כדי לתקן את מה שהתקלקל.

הדהטוקסיפיקציה של אבן סינא
אבן סינא היה מרפא ממוצא פרסי שחי במאה ה 11. יש הטוענים שמרבית כתביו של הרמב"ם מבוססים על רעיונותיו ושיטות הטיפול שלו. את הידע שלו אסף אבן סיני ממסורות רפואה שונות, ביניהן הרפואה היוונית שהגיעה לשיאה בתקופתו, הרפואה הסינית ומסורות עממיות אחרות.

למעשה הדה טוקסיפיקציה של אבן סינא היא "צום" שאפשר לאכול בו. התהליך מושתת על אכילת מזון שמספק מינימום אנרגיה ומינימום חומרים שניתן להשתמש בהם לבנייה, ומטרתו היא ליצור "הרעבה פיסיולוגית" שתפעיל את מנגנון התיקון. כלומר, לאו דווקא את אותה תחושה של רעב בבטן, אלא רעב של התאים עצמם. היתרון של שיטתו הוא שימוש מגוון יחסית במזונות, ועם זאת הם הנם בעלי אפקט מנקה אדיר. שיטה זו הנה יעילה ביותר ומאפשרת הכנת מתכונים בסיסיים אך סבירים ומספקים.

אבן סינא טען כי לאחר שבעה ימים של "דיאטת-צום" והבשלת המחלה, בהם לאט-לאט התאים מפרישים רעלנים אל הנוזל הבין תאי ועושים את דרכם אל אברי ההפרשה, אז מגיע הרגע הגדול של הקרשנדו. בשלב זה ישנה מסה קריטית של נוכחות טוקסית באיברי הפינוי השונים, ובבת אחת הגוף מוציא אותם החוצה.

על פי אבן סינא ישנן חמש צורות בהן יתבטא הקרשנדו: שלשול (90% מהמקרים), הקאה, שיתון מוגבר, הזעה מוגברת (בעיקר בלילה) ודימום מהאף. היפוקרטס טען, שמחלות המתבטאות מתחת לסרעפת ינוקזו מלמטה, ואילו מחלות המתבטאות מעל הסרעפת ינוקזו מלמעלה. עם זאת, שלשול מייצג קרשנדו מוחלט, כיוון שבאופן זה ישנו ניקוז מלא של רעלנים מכל הסוגים, כאשר בשאר המקרים ישנו ניקוז שמוגבל לרעלנים מסיסי מים בלבד. בכל מקרה, לאחר הופעה של הקרשנדו, הדה-טוקסיפיקציה השיגה את שלה וניתן לסיים את התהליך.

למרבה הצער החיים האורבנים בפרט והחיים בעולם המודרני ככלל תובעים את שלהם, ורוב האנשים מגיעים למשבר החלמה רק לאחר עשרה ימים. לעיתים לא מופיע הקרשנדו כלל מסיבות שונות, אך תהייה הטבה משמעותית בסימפטומים מהם סבל האדם טרם התהליך. תהה אשר תהה התוצאה, לתהליך זה יש פוטנציאל אדיר לשינוי המצב הבריאותי, להעלאת האנרגיה הכללית ולטיפול במחלות כרוניות.

המזונות המותרים לאכילה
הירקות המותרים למאכל בעשרת ימי התהליך המבוסס על שיטתו של אבן סיני הנם סלק, ברוקולי, גזר, סלרי (שורש ועלים), מלפפון, שום, קולורבי, חסה, פטריות מכל הסוגים (עד שתי סלסילות ביום), בצל, פטרוזיליה (עלים ושורש), פלפל ירוק, פלפל חריף, תפוח אדמה לבן, צנון, צנונית, תרד, קישוא, חציל, ועגבנייה. הירקות מהווים את מרבית הצריכה היומית, ואין לצרוך אותם בצורת מיצים.

במסגרת הקטניות ניתן לצרוך שעועית ירוקה, צהובה ואפונה, רק טריים, לא מיובשים ולא מהקפאה.
הדגנים המותרים הם שיבולת שועל וסובין שיבולת שועל, והפרי היחיד המותר הוא אבוקדו, עד שתי יחידות ביום.
ממשפחת הזרעים ניתן לצרוך גרעיני חמניות, דלעת ושומשום מלא, לא קלויים ולא קלופים. ניתן להוסיף לתפריט היומי שתי כפות טחינה.

כמו כן ניתן לצרוך יוגורט מחלב צאן, לא יותר משניים עד שלושה גביעים ליום ולא Bio.

את המזון ניתן לטבל בעירית, בזיליקום, שמיר, כוסברה, מעט כמון, פפריקה ומוסקט. לא ניתן להשתמש במלח! במקום, אפשר להשתמש בסלרי על מנת להוסיף מליחות למזון. לאפייה ניתן להשתמש בנייר אפייה (על פי גרסתו של גל מ. ראן ניתן לשלב גם שימוש בחמאה, עד חמש גרם ליום לשם שימון התבנית).

השתיה המותרת מבוססת על מים וחליטות של לואיזה או שומר, כמובן ללא המתקה מכל סוג שהוא.
ניתן לשתות עד שתי כוסות מיץ גזר ביום.

לבד מאלו, כל השאר אסורים למאכל, וזה כולל כמובן עישון, תוספי מזון ולעיסת מסטיקים.
אופני הכנת המזון האפשריים הם בישול, אידוי, אפיה, הכנת מרקים וכמובן מזון טרי. מומלץ לאכול ארוחות קטנות במהלך היום על מנת להימנע מרעב תוקפני ומהעמסה על מערכת העיכול, לשתות הרבה, וכן לצרוך מזונות אורגניים במידת האפשר.

תוכנית ניקוי זו אינה מתאימה למי שמשתמש בתרופות על בסיס יומי, וכן לאוכלוסייה של חולים במחלות מפרקים ראומטיות. כמו כן, טיפוסים הסובלים מליחה רבה ואלרגיות, מוטב שימנעו מאכילת יוגורט. בנוסף הדה-טוקס אסור על אוכלוסייה של נשים מיניקות ונשים הרות, וכן לכל מי שנוטל תרופות מסוג כל שהוא. בכל מקרה, יש להיוועץ בנטורופת לפני כניסה לתהליך של דה-טוקסיפיקציה, בין אם הוא התהליך המצוין מעלה או כל תהליך אחר.

כדאי להיכנס לתוכנית זו יחד עם עוד מישהו, כיוון שקשה לעשות אותה לבד. קבוצת תמיכה היא בהחלט רעיון טוב במהלך הימים הללו.

תהליך הניקוי מביא לניקוי הן בפן הפיסי והן בפן הנפשי. סימפטומים שונים שלעתים האדם לא סבל מהם שנים עלולים להופיע, כאילו הם מתנקים החוצה. הימים הראשונים מאופיינים בחוסר נוחות גדול, לעיתים בעצבנות, לעיתים בעייפות. החל מהיום הרביעי ישנה הקלה, ולאחריו עד לקרשנדו, במקרים רבים האדם ירגיש אנרגטי יותר מתמיד. בכל מקרה, הימים האלו מלווים בפנטזיות קולינריות מפותחות ביותר, על היום שאחרי משבר ההחלמה..

היום שאחרי
למרות שאחרי התהליך הפיתוי לחזור למזון שמנוני ו"טעים" הוא גדול, רצוי לחזור לתזונה השגרתית בהדרגה ולהימנע עד כמה שניתן מצריכת מזונות מעובדים. למי שהפסיק לעשן במהלך הימים הללו, כדאי להשתמש בתהליך כ"זינוק בעלייה" להפסקת העישון.

ביום הראשון מומלץ להוסיף לחם, דגנים, אגוזים וקטניות מכל הסוגים אך עדיין להימנע מפירות ומזונות מהחי. ביום השני ניתן לשלב גם פירות, ומזון מהחי רק ביום השלישי (כדאי להתחיל מדגים ולא מבשר על סוגיו). מומלץ לשמור על הרכב מזונות זה לפחות למשך חודש, ולהימנע ממזון מעובד באופן עקרוני מעתה והלאה עד כמה שניתן.

את התהליך מומלץ לעשות מדי שנה באביב, וככל שאורחות החיים יהיו בריאים יותר, משנה לשנה יתקצר זמן הגעתו של הקרשנדו המיוחל.
בהצלחה.

מתכונים אפשריים
• מרקים למיניהם: גזר עם סלרי, מרק ירקות מכל הבא ליד, מרק יוגורט קר עם מלפפון, שמיר ושום
• לביבות אפויות (על נייר פרגמנט) מתפוחי אדמה וגזר
• ממרח אבוקדו עם פלפל מגורד ושמיר כמטבל למקלות גזר, סלרי ומלפפון
• סלט חצילים עם טחינה או יוגורט ושום
• ירקות קלויים בתנור
• סלטים קרים
• תבשילי ירקות
• קרקרים משיבולת שועל, מתכון (הזכויות שמורות ל"ראן צמחים בע"מ"):
מצרכים: כוס שיבולת שועל דקה, חצי כוס סובין שיבולת שועל, רבע כוס שומשום מלא, רבע כוס גרעיני חמנייה, עשבי טיבול ושום לפי הטעם.
אופן ההכנה: לבשל כוס שיבולת שועל עם שתי כוסות מים, תוך כדי ערבוב על אש קטנה, לחכות עד שנוצרת עיסה, לכבות את האש ולחכות שהעיסה תתקרר.
לאחר מכן יש להוסיף את שאר המרכיבים וללוש לבצק.
את הבצק יש לשים במקרר למשך שעה על מנת שיתקשה. כעבור שעה, בעזרת סכין חדה טבולה במים יש לפרוס מהבצק פרוסות דקות בעובי של חצי עד אחד סנטימטר. את הפרוסות מניחים על תבנית עם נייר פרגמנט, ואופים במשך 15 עד 20 דקות (יש להפוך צד באמצע).
מהקרקרים הללו ניתן לצרוך עד שישה ביום.
054-4737097